העברים, Chapter 12 יב

א. לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו:

ב. ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים:

ג. התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם:

ד. עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא:

ה. ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו:

ו. כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה:

ז. אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו:

ח. אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים:

ט. ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה:

י. כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו:

יא. וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו:

יב. על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות:

יג. ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא:

יד. רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון:

טו. והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים:

טז. פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו:

יז. הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות:

יח. כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה:

יט. ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד:

כ. כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים:

כא. והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי:

כב. כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים:

כג. ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים:

כד. ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל:

כה. לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים:

כו. אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים:

כז. וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש:

כח. לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה:

כט. כי אלהינו אש אכלה הוא: