א. גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות:
ב. חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם:
ג. כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו:
ד. דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי:
ה. לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו:
ו. גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו:
ז. נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים:
ח. ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו:
ט. מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה:
י. באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם:
יא. ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב:
יב. זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם:
יג. חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך:
יד. וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה:
טו. ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל: