א. כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת:
ב. ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון:
ג. לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה:
ד. ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי:
ה. אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות:
ו. כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני:
ז. ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור:
ח. אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם:
ט. שחתך ישראל כי בי בעזרך:
י. אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים:
יא. אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי:
יב. צרור עון אפרים צפונה חטאתו:
יג. חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים:
יד. מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני:
טו. כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה:
טז. תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו: