הושע, Chapter 4 ד

א. שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ:

ב. אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו:

ג. על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו:

ד. אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן:

ה. וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך:

ו. נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני:

ז. כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר:

ח. חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו:

ט. והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו:

י. ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר:

יא. זנות ויין ותירוש יקח לב:

יב. עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם:

יג. על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה:

יד. לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט:

טו. אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה:

טז. כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב:

יז. חבור עצבים אפרים הנח לו:

יח. סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה:

יט. צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם: