א. שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור:
ב. ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם:
ג. אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל:
ד. לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו:
ה. וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם:
ו. בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם:
ז. ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם:
ח. תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין:
ט. אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה:
י. היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי:
יא. עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו:
יב. ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה:
יג. וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור:
יד. כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל:
טו. אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני: