א. אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו:
ב. לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל:
ג. זנח ישראל טוב אויב ירדפו:
ד. הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת:
ה. זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין:
ו. כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון:
ז. כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו:
ח. נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו:
ט. כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים:
י. גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים:
יא. כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא:
יב. אכתוב לו רבו תורתי כמו זר נחשבו:
יג. זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו:
יד. וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה: