הושע, Chapter 9 ט

א. אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן:

ב. גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה:

ג. לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו:

ד. לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה:

ה. מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה:

ו. כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם:

ז. באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה:

ח. צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו:

ט. העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם:

י. כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם:

יא. אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון:

יב. כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם:

יג. אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו:

יד. תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים:

טו. כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים:

טז. הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם:

יז. ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים: