ישעה, Chapter 10 י

א. הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו:

ב. להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו:

ג. ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם:

ד. בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה:

ה. הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי:

ו. בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות:

ז. והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט:

ח. כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים:

ט. הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון:

י. כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון:

יא. הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה:

יב. והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו:

יג. כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים:

יד. ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף:

טו. היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ:

טז. לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש:

יז. והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד:

יח. וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס:

יט. ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם:

כ. והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת:

כא. שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור:

כב. כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה:

כג. כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ:

כד. לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים:

כה. כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם:

כו. ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים:

כז. והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן:

כח. בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו:

כט. עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה:

ל. צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות:

לא. נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו:

לב. עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם:

לג. הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו:

לד. ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול: