א. משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו:
ב. וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה:
ג. ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים:
ד. וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות:
ה. ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש:
ו. והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו:
ז. ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו:
ח. ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו:
ט. ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי:
י. והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש:
יא. אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם:
יב. אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים:
יג. נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה:
יד. יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו:
טו. ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון:
טז. ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו:
יז. והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו:
יח. ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת:
יט. ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה ליהוה:
כ. והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם:
כא. ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו:
כב. ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם:
כג. ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור:
כד. ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ:
כה. אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל: