ישעה, Chapter 1 א

א. חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה:

ב. שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי:

ג. ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן:

ד. הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור:

ה. על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי:

ו. מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן:

ז. ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים:

ח. ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה:

ט. לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו:

י. שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה:

יא. למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי:

יב. כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי:

יג. לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה:

יד. חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא:

טו. ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו:

טז. רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע:

יז. למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה:

יח. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו:

יט. אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו:

כ. ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר:

כא. איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים:

כב. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים:

כג. שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם:

כד. לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי:

כה. ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך:

כו. ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה:

כז. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה:

כח. ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו:

כט. כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם:

ל. כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה:

לא. והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה: