א. משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה:
ב. חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי:
ג. על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות:
ד. תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה:
ה. ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן:
ו. כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד:
ז. וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב:
ח. ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות:
ט. והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ:
י. מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם:
יא. משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל:
יב. אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו:
יג. משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים:
יד. לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד:
טו. כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה:
טז. כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר:
יז. ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר: