ישעה, Chapter 22 כב

א. משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות:

ב. תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה:

ג. כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו:

ד. על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי:

ה. כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר:

ו. ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן:

ז. ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה:

ח. ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער:

ט. ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה:

י. ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה:

יא. ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם:

יב. ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק:

יג. והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות:

יד. ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות:

טו. כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית:

טז. מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו:

יז. הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה:

יח. צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך:

יט. והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך:

כ. והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו:

כא. והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה:

כב. ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח:

כג. ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו:

כד. ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים:

כה. ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר: