א. משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו:
ב. דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך:
ג. ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים:
ד. בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות:
ה. כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר:
ו. עברו תרשישה הילילו ישבי אי:
ז. הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור:
ח. מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ:
ט. יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ:
י. עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד:
יא. ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה:
יב. ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך:
יג. הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה:
יד. הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן:
טו. והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה:
טז. קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי:
יז. והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה:
יח. והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק: