ישעה, Chapter 34 לד

א. קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה:

ב. כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח:

ג. וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם:

ד. ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה:

ה. כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט:

ו. חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום:

ז. וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן:

ח. כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון:

ט. ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה:

י. לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה:

יא. וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו:

יב. חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס:

יג. ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה:

יד. ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח:

טו. שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה:

טז. דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן:

יז. והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה: