א. בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה:
ב. ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה:
ג. ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול:
ד. ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר:
ה. הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה:
ו. ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת:
ז. וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר:
ח. הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה:
ט. מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו:
י. אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי:
יא. אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל:
יב. דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני:
יג. שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני:
יד. כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני:
טו. מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי:
טז. אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני:
יז. הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי:
יח. כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך:
יט. חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך:
כ. יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה:
כא. ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי:
כב. ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה: