א. הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא:
ב. לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו:
ג. קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט:
ד. לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו:
ה. כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה:
ו. אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים:
ז. לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך:
ח. אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים:
ט. הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם:
י. שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם:
יא. ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו:
יב. ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו:
יג. יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר:
יד. החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד:
טו. אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש:
טז. והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים:
יז. נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו:
יח. החרשים שמעו והעורים הביטו לראות:
יט. מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה:
כ. ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע:
כא. יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
כב. והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב:
כג. מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור:
כד. מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו:
כה. וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב: