א. כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו:
ב. אני לפניך אלך והדורים אושר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע:
ג. ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל:
ד. למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני:
ה. אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני:
ו. למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד:
ז. יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה:
ח. הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו:
ט. הוי רב את יצרו חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו:
י. הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין:
יא. כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני:
יב. אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי:
יג. אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות:
יד. כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים:
טו. אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע:
טז. בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים:
יז. ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד:
יח. כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד:
יט. לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים:
כ. הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע:
כא. הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי אל צדיק ומושיע אין זולתי:
כב. פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד:
כג. בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון:
כד. אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו:
כה. ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל: