א. רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה:
ב. קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות:
ג. תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם:
ד. גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל:
ה. שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות:
ו. קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד:
ז. ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה:
ח. ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול:
ט. ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד:
י. ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד:
יא. ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי:
יב. עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי:
יג. נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך:
יד. הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו:
טו. כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך: