א. עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא:
ב. התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון:
ג. כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו:
ד. כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו:
ה. ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ:
ו. לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני:
ז. מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך:
ח. קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון:
ט. פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם:
י. חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו:
יא. סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה:
יב. כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל:
יג. הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד:
יד. כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם:
טו. כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו: