Home / Hebrew / Modern Hebrew / Web / ישעה

 

ישעה, Chapter 5 ה

  
א. אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן:
  
ב. ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים:
  
ג. ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי:
  
ד. מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים:
  
ה. ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס:
  
ו. ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר:
  
ז. כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה:
  
ח. הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ:
  
ט. באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב:
  
י. כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה:
  
יא. הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם:
  
יב. והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו:
  
יג. לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא:
  
יד. לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה:
  
טו. וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה:
  
טז. ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה:
  
יז. ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו:
  
יח. הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה:
  
יט. האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה:
  
כ. הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר:
  
כא. הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים:
  
כב. הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר:
  
כג. מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו:
  
כד. לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו:
  
כה. על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה:
  
כו. ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא:
  
כז. אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו:
  
כח. אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה:
  
כט. שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל:
  
ל. וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה: