ישעה, Chapter 7 ז

א. ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה:

ב. ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח:

ג. ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס:

ד. ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו:

ה. יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר:

ו. נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל:

ז. כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה:

ח. כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם:

ט. וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו:

י. ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר:

יא. שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה:

יב. ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה:

יג. ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי:

יד. לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל:

טו. חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב:

טז. כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה:

יז. יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור:

יח. והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור:

יט. ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים:

כ. ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה:

כא. והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן:

כב. והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ:

כג. והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה:

כד. בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ:

כה. וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה: