יעקוב, Chapter 1 א

א. יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים:

ב. אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים:

ג. בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות:

ד. והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר:

ה. ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו:

ו. רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש:

ז. והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה:

ח. איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו:

ט. אבל האח השפל יתהלל ברוממתו:

י. והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר:

יא. כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו:

יב. אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו:

יג. אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש:

יד. כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו:

טו. ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות:

טז. אל תתעו אחי אהובי:

יז. כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו:

יח. הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו:

יט. על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס:

כ. כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים:

כא. לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם:

כב. והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם:

כג. כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה:

כד. כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו:

כה. אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו:

כו. איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה:

כז. זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם: