ירמיה, Chapter 12 יב

א. צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד:

ב. נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם:

ג. ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה:

ד. עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו:

ה. כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן:

ו. כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות:

ז. עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה:

ח. היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה:

ט. העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה:

י. רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה:

יא. שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב:

יב. על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר:

יג. זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה:

יד. כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם:

טו. והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו:

טז. והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי:

יז. ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה: