ירמיה, Chapter 18 יח

א. הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר:

ב. קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי:

ג. וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים:

ד. ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות:

ה. ויהי דבר יהוה אלי לאמור:

ו. הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל:

ז. רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד:

ח. ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו:

ט. ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע:

י. ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו:

יא. ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם:

יב. ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה:

יג. לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל:

יד. היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים:

טו. כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה:

טז. לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו:

יז. כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם:

יח. ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו:

יט. הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי:

כ. הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם:

כא. לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה:

כב. תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי:

כג. ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם: