א. דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן:
ב. אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו:
ג. ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה עד גלות ירושלם בחדש החמישי:
ד. ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
ה. בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך:
ו. ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי:
ז. ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר:
ח. אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה:
ט. וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך:
י. ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע:
יא. ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה:
יב. ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו:
יג. ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה:
יד. ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ:
טו. כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה:
טז. ודברתי משפטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם:
יז. ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם:
יח. ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ:
יט. ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך: