ירמיה, Chapter 23 כג

א. הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה:

ב. לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה:

ג. ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו:

ד. והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה:

ה. הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ:

ו. בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו:

ז. לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים:

ח. כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם:

ט. לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו:

י. כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן:

יא. כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה:

יב. לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה:

יג. ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל:

יד. ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה:

טו. לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ:

טז. כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה:

יז. אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה:

יח. כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי וישמע:

יט. הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול:

כ. לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה:

כא. לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו:

כב. ואם עמדו בסודי וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם:

כג. האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק:

כד. אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה:

כה. שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי:

כו. עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם:

כז. החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל:

כח. הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה:

כט. הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע:

ל. לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו:

לא. הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם:

לב. הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם יהוה:

לג. וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה:

לד. והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו:

לה. כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה:

לו. ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו:

לז. כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה:

לח. ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה:

לט. לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני:

מ. ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח: