ירמיה, Chapter 31 לא

א. בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם:

ב. כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל:

ג. מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד:

ד. עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים:

ה. עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו:

ו. כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו:

ז. כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל:

ח. הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה:

ט. בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא:

י. שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו:

יא. כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו:

יב. ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד:

יג. אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם:

יד. ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה:

טו. כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו:

טז. כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב:

יז. ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם:

יח. שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי:

יט. כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי:

כ. הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה:

כא. הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה:

כב. עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר:

כג. כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש:

כד. וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר:

כה. כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי:

כו. על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי:

כז. הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה:

כח. והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה:

כט. בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה:

ל. כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו:

לא. הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה:

לב. לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה:

לג. כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם:

לד. ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד:

לה. כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו:

לו. אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים:

לז. כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם יהוה:

לח. הנה ימים נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה:

לט. ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה:

מ. וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם: