Home / Hebrew / Modern Hebrew / Web / ירמיה

 

ירמיה, Chapter 46 מו

  
א. אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים:
  
ב. למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה:
  
ג. ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה:
  
ד. אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת:
  
ה. מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה:
  
ו. אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו:
  
ז. מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו:
  
ח. מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה:
  
ט. עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת:
  
י. והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת:
  
יא. עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך:
  
יב. שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם:
  
יג. הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים:
  
יד. הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך:
  
טו. מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו:
  
טז. הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה:
  
יז. קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד:
  
יח. חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא:
  
יט. כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב:
  
כ. עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא:
  
כא. גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם:
  
כב. קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים:
  
כג. כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר:
  
כד. הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון:
  
כה. אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו:
  
כו. ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה:
  
כז. ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד:
  
כח. אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך: