א. ויען צפר הנעמתי ויאמר:
ב. הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק:
ג. בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם:
ד. ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך:
ה. ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך:
ו. ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך:
ז. החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא:
ח. גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע:
ט. ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים:
י. אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו:
יא. כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן:
יב. ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד:
יג. אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך:
יד. אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה:
טו. כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא:
טז. כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר:
יז. ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה:
יח. ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב:
יט. ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים:
כ. ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש: