ב. אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה:
ג. גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה:
ד. שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים:
ה. לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל:
ו. ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו:
ז. ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך:
ח. או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים:
ט. מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת:
י. אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש:
יא. הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו:
יב. בישישים חכמה וארך ימים תבונה:
יג. עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה:
יד. הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח:
טו. הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ:
טז. עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה:
יז. מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל:
יח. מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם:
יט. מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף:
כ. מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח:
כא. שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה:
כב. מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות:
כג. משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם:
כד. מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך:
כה. ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור: