א. הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה:
ב. כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם:
ג. אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ:
ד. ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם:
ה. מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה:
ו. שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו:
ז. הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה:
ח. הפניו תשאון אם לאל תריבון:
ט. הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו:
י. הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון:
יא. הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם:
יב. זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם:
יג. החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה:
יד. על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי:
טו. הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח:
טז. גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא:
יז. שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם:
יח. הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק:
יט. מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע:
כ. אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר:
כא. כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני:
כב. וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני:
כג. כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני:
כד. למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך:
כה. העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף:
כו. כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי:
כז. ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה:
כח. והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש: