ב. עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר:
ג. מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם:
ד. טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו:
ה. גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו:
ו. אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך:
ז. יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו:
ח. כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך:
ט. יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים:
י. טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב:
יא. סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו:
יב. יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו:
יג. יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות:
יד. ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות:
טו. תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית:
טז. מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו:
יז. זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ:
יח. יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו:
יט. לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו:
כ. על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער:
כא. אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל: