ב. עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים:
ג. זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי:
ד. ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי:
ה. אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי:
ו. דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף:
ז. הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט:
ח. ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים:
ט. כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי:
י. יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי:
יא. ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו:
יב. יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי:
יג. אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני:
יד. חדלו קרובי ומידעי שכחוני:
טו. גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם:
טז. לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו:
יז. רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני:
יח. גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי:
יט. תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי:
כ. בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני:
כא. חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי:
כב. למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו:
כג. מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו:
כד. בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון:
כה. ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום:
כו. ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה:
כז. אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי:
כח. כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי:
כט. גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין: