איוב, Chapter 21 כא

א. ויען איוב ויאמר:

ב. שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם:

ג. שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג:

ד. האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי:

ה. פנו אלי והשמו ושימו יד על פה:

ו. ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות:

ז. מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל:

ח. זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם:

ט. בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם:

י. שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל:

יא. ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון:

יב. ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב:

יג. יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו:

יד. ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו:

טו. מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו:

טז. הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני:

יז. כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו:

יח. יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה:

יט. אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע:

כ. יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה:

כא. כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו:

כב. הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט:

כג. זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו:

כד. עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה:

כה. וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה:

כו. יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם:

כז. הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו:

כח. כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים:

כט. הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו:

ל. כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו:

לא. מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו:

לב. והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד:

לג. מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר:

לד. ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל: