א. מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו:
ב. גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו:
ג. חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה:
ד. יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ:
ה. הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים:
ו. בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו:
ז. ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה:
ח. מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור:
ט. יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו:
י. ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר:
יא. בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו:
יב. מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה:
יג. המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו:
יד. לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב:
טו. ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים:
טז. חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור:
יז. כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות:
יח. קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים:
יט. ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו:
כ. ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה:
כא. רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב:
כב. ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין:
כג. יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם:
כד. רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו:
כה. ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי: