איוב, Chapter 32 לב

א. וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו:

ב. ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים:

ג. ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב:

ד. ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים:

ה. וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו:

ו. ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם:

ז. אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה:

ח. אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם:

ט. לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט:

י. לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני:

יא. הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין:

יב. ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם:

יג. פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש:

יד. ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו:

טו. חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים:

טז. והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד:

יז. אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני:

יח. כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני:

יט. הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע:

כ. אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה:

כא. אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה:

כב. כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני: