א. ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה:
ב. הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי:
ג. ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו:
ד. רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני:
ה. אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה:
ו. הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני:
ז. הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד:
ח. אך אמרת באזני וקול מלין אשמע:
ט. זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי:
י. הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו:
יא. ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי:
יב. הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש:
יג. מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה:
יד. כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה:
טו. בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב:
טז. אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם:
יז. להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה:
יח. יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח:
יט. והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן:
כ. וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה:
כא. יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו:
כב. ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים:
כג. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו:
כד. ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר:
כה. רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו:
כו. יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו:
כז. ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי:
כח. פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה:
כט. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר:
ל. להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים:
לא. הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר:
לב. אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך:
לג. אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה: