איוב, Chapter 34 לד

א. ויען אליהוא ויאמר:

ב. שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי:

ג. כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל:

ד. משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב:

ה. כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי:

ו. על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע:

ז. מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים:

ח. וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע:

ט. כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים:

י. לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול:

יא. כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו:

יב. אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט:

יג. מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה:

יד. אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף:

טו. יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב:

טז. ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי:

יז. האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע:

יח. האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים:

יט. אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם:

כ. רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד:

כא. כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה:

כב. אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און:

כג. כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט:

כד. ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם:

כה. לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו:

כו. תחת רשעים ספקם במקום ראים:

כז. אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו:

כח. להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע:

כט. והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד:

ל. ממלך אדם חנף ממקשי עם:

לא. כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל:

לב. בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף:

לג. המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר:

לד. אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי:

לה. איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל:

לו. אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און:

לז. כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל: