איוב, Chapter 36 לו

א. ויסף אליהוא ויאמר:

ב. כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים:

ג. אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק:

ד. כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך:

ה. הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב:

ו. לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן:

ז. לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו:

ח. ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני:

ט. ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו:

י. ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון:

יא. אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים:

יב. ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת:

יג. וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם:

יד. תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים:

טו. יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם:

טז. ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן:

יז. ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו:

יח. כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך:

יט. היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח:

כ. אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם:

כא. השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני:

כב. הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה:

כג. מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה:

כד. זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים:

כה. כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק:

כו. הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר:

כז. כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו:

כח. אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב:

כט. אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו:

ל. הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה:

לא. כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר:

לב. על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע:

לג. יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה: