א. אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו:
ב. שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא:
ג. תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ:
ד. אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו:
ה. ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע:
ו. כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו:
ז. ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו:
ח. ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן:
ט. מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה:
י. מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק:
יא. אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו:
יב. והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה:
יג. אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו:
יד. האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל:
טו. התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו:
טז. התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים:
יז. אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום:
יח. תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק:
יט. הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך:
כ. היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע:
כא. ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם:
כב. מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד:
כג. שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה:
כד. לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב: