איוב, Chapter 38 לח

א. ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר:

ב. מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת:

ג. אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני:

ד. איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה:

ה. מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו:

ו. על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה:

ז. ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים:

ח. ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא:

ט. בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו:

י. ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים:

יא. ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך:

יב. המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו:

יג. לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה:

יד. תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש:

טו. וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר:

טז. הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת:

יז. הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה:

יח. התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה:

יט. אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו:

כ. כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו:

כא. ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים:

כב. הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה:

כג. אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה:

כד. אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ:

כה. מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות:

כו. להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו:

כז. להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא:

כח. היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל:

כט. מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו:

ל. כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו:

לא. התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח:

לב. התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם:

לג. הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ:

לד. התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך:

לה. התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו:

לו. מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה:

לז. מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב:

לח. בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו:

לט. התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא:

מ. כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב:

מא. מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל: