איוב, Chapter 39 לט

א. הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר:

ב. תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה:

ג. תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה:

ד. יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו:

ה. מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח:

ו. אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה:

ז. ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע:

ח. יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש:

ט. היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך:

י. התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך:

יא. התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך:

יב. התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף:

יג. כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה:

יד. כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם:

טו. ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה:

טז. הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד:

יז. כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה:

יח. כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו:

יט. התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה:

כ. התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה:

כא. יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק:

כב. ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב:

כג. עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון:

כד. ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר:

כה. בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה:

כו. המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן:

כז. אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו:

כח. סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה:

כט. משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו:

ל. ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא: