א. קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה:
ב. כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה:
ג. אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם:
ד. ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל:
ה. אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם:
ו. כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל:
ז. כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף:
ח. אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי:
ט. עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר:
י. הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות:
יא. לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע:
יב. מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה:
יג. לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה:
יד. יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים:
טו. וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון:
טז. ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה:
יז. הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס:
יח. כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה:
יט. בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע:
כ. ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב:
כא. בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא:
כב. לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא:
כג. כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך:
כד. וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא:
כה. וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ:
כו. תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו:
כז. הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך: