איוב, Chapter 6 ו

א. ויען איוב ויאמר:

ב. לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד:

ג. כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו:

ד. כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני:

ה. הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו:

ו. היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות:

ז. מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי:

ח. מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה:

ט. ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני:

י. ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש:

יא. מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי:

יב. אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש:

יג. האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני:

יד. למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב:

טו. אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו:

טז. הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג:

יז. בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם:

יח. ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו:

יט. הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו:

כ. בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו:

כא. כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו:

כב. הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי:

כג. ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני:

כד. הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי:

כה. מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם:

כו. הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש:

כז. אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם:

כח. ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב:

כט. שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה:

ל. היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות: