איוב, Chapter 9 ט

א. ויען איוב ויאמר:

ב. אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל:

ג. אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף:

ד. חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם:

ה. המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו:

ו. המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון:

ז. האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם:

ח. נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים:

ט. עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן:

י. עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר:

יא. הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו:

יב. הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה:

יג. אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב:

יד. אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו:

טו. אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן:

טז. אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי:

יז. אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם:

יח. לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים:

יט. אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני:

כ. אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני:

כא. תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי:

כב. אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה:

כג. אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג:

כד. ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא:

כה. וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה:

כו. חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל:

כז. אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה:

כח. יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני:

כט. אנכי ארשע למה זה הבל איגע:

ל. אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי:

לא. אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי:

לב. כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט:

לג. לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו:

לד. יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני:

לה. אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי: