יואל, Chapter 1 א

א. דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל:

ב. שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם:

ג. עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר:

ד. יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל:

ה. הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם:

ו. כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו:

ז. שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה:

ח. אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה:

ט. הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה:

י. שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר:

יא. הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה:

יב. הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם:

יג. חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך:

יד. קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה:

טו. אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא:

טז. הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל:

יז. עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן:

יח. מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו:

יט. אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה:

כ. גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר: