יוחנן, Chapter 20 כ

א. ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר:

ב. ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו:

ג. ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר:

ד. וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר:

ה. וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה:

ו. ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים:

ז. והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה:

ח. ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן:

ט. כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים:

י. וישובו התלמידים וילכו אל ביתם:

יא. ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר:

יב. ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו:

יג. ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו:

יד. ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע:

טו. ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם:

טז. ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה:

יז. ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם:

יח. ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה:

יט. ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם:

כ. ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון:

כא. ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם:

כב. ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש:

כג. והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו:

כד. ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע:

כה. ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין:

כו. ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם:

כז. ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין:

כח. ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי:

כט. ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים:

ל. והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה:

לא. אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו: