יוחנן, Chapter 7 ז

א. אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו:

ב. ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות:

ג. ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה:

ד. כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם:

ה. כי אחיו גם הם לא האמינו בו:

ו. ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה:

ז. לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו:

ח. עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה:

ט. כזאת דבר וישב בגליל:

י. ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר:

יא. והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא:

יב. ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם:

יג. אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים:

יד. ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד:

טו. ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד:

טז. ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני:

יז. האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר:

יח. המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו:

יט. הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני:

כ. ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך:

כא. ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו:

כב. משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר:

כג. ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת:

כד. אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו:

כה. ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו:

כו. והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח:

כז. אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא:

כח. אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם:

כט. ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני:

ל. ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו:

לא. ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה:

לב. והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו:

לג. ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני:

לד. תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא:

לה. ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון:

לו. מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא:

לז. ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה:

לח. המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים:

לט. וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר:

מ. ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא:

מא. ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח:

מב. הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח:

מג. ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו:

מד. ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד:

מה. וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו:

מו. ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה:

מז. ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם:

מח. הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים:

מט. רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה:

נ. ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם:

נא. התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה:

נב. ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל:

נג. וילכו איש איש לביתו: