א. ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר:
ב. קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני:
ג. ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה:
ד. ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר:
ה. וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם:
ו. ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד:
ז. ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה:
ח. ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה:
ט. ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה:
י. וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם:
יא. ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער:
יב. ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם:
יג. ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם:
יד. ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית:
טו. וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו:
טז. וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים:
יז. וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות: