א. ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן:
ב. ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה:
ג. ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה:
ד. ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב:
ה. וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן:
ו. ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן:
ז. ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל:
ח. ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה:
ט. ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים:
י. ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה:
יא. ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה:
יב. וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם:
יג. ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון:
יד. וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק:
טו. ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר:
טז. ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה:
יז. וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה:
יח. ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך:
יט. ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות:
כ. זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם:
כא. ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור:
כב. וקינה ודימונה ועדעדה:
כה. וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור:
כז. וחצר גדה וחשמון ובית פלט:
כח. וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה:
לב. ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן:
לג. בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה:
לד. וזנוח ועין גנים תפוח והעינם:
לה. ירמות ועדלם שוכה ועזקה:
לו. ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה וחצריהן:
מא. וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן:
מד. וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן:
מו. מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן:
מז. אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגבול וגבול:
מח. ובהר שמיר ויתיר ושוכה:
מט. ודנה וקרית סנה היא דבר:
נא. וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן:
נג. וינים ובית תפוח ואפקה:
נד. וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן:
נה. מעון כרמל וזיף ויוטה:
נו. ויזרעאל ויקדעם וזנוח:
נז. הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן:
נט. ומערת ובית ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן:
ס. קרית בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן:
סא. במדבר בית הערבה מדין וסככה:
סב. והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן:
סג. ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה: